הסיפור השבועי – "הסטודנטית למשחק והמגירה הסמויה של בעל המכולת" עו"ד אייל סברו חוקר פרטי – רז חקירות
ירדנה הגיעה אלי כשהיא שיכורה לחלוטין, "הגעתי אליך דרך הסיפורים בעיתון, גל-גפן", אמרה, "אני מקווה שתוכל לעזור לי",
ומיד החלה בוכה, הרגעתי אותה בכוס מים קרים. "בעלי דוד ואני", פתחה בסיפורה, "נשואים 28 שנים, יש לנו 3 ילדים,
אחד נשוי ותאומות בצבא. אני עקרת בית ולבעלי עסק עצמאי, מכולת בחולון", "נו", שאלתי אותה, "איפה הבעיה?",
"הוא החליט שהוא רוצה פתאום להתגרש, אני לא מספיק טובה, לא מספיק יפה, מצא לו מישהי", "את יודעת מי?"
שאלתי, "כן, את העובדת שלו, בחורה בגיל של הבן שלנו", אמרה תוך ייבוב, כמי שחרב עליה עולמה.
לבי התכווץ בראותי את ירדנה, לא מאופרת, לא לבושה בטוב טעם, אחת שבטח השקיעה את כל חייה בגידול ילדיה
ובעזרה לבעל. ואכן כך, ירדנה עזרה לבעלה במכולת, עד שהחליטה לנוח בבית חודש ימים עקב דלקת ברגל.
בעלה מצא לה מחליפה, מחליפה שלימים החליפה גם אותה. לשם שינוי, ירדנה לא רצתה הוכחות על הבגידה של בעלה,
זה הודה בכך בגלוי ואף החל לחיות בשני בתים בו זמנית, לפרנס שתי משפחות בו זמנית וניכר בדברי ירדנה, כי
עצם הבגידה לא מטריד אותה יתר על המידה. ירדנה רצתה משהו אחר, "דוד החליט שהוא מפסיק לתת כסף לי ולילדינו,
מזל שהגדול הספיק להינשא לפני כל הבלגן, אבל עכשיו הוא לא מביא לי אגורה שחוקה הביתה", ייבבה, "למעט צרכי מזון,
הוא לא נותן לי כסף בכדי לנסוע באוטובוס לקופת חולים, וגם כך הברכיים שלי נדפקו בעבודה במכולת. הוא לא נותן
כסף לילדות, המסכנות לא מבלות, לא יוצאות לקניות בקניון, לא לסרט, לא בגדים, ועכשיו גם דמי לימוד הוא לא מוכן לשלם.
נמאס לי מהמצב הזה אליו נקלעתי בגללו ואני רוצה לדפוק אותו בכיס", אמרה בנחרצות, "שירגיש מה שאני עוברת, שירגיש
מה זה שאין כסף". "איך נעשה את זה?" שאלתי, "כבר הכנתי את כל תכנית העבודה", אמרה בנחישות ובפעם הראשונה
עיניה נצצו, ולא בכדי, לעתים נדירות קורה שאישה נבגדת מחליטה לוותר על התענוג המפוקפק לראות את בעלה עם
מישהי אחרת ולבצע סקנדלים. לא אחת, מצאתי עצמי כחוקר פרטי מסביר ללקוחותיי, נשים בעיקר, כי עדיף יהיה לפגוע
בכיסו של זה שמורד במוסכמות, כי אז האסון גדול כפליים, אך בדרך כלל יוצא, שהסבריי נופלים על אוזניים ערלות.
במקרה של ירדנה, לא הייתי צריך להסביר כלל וכלל, ירדנה באה מוכנה עם תכנית עבודה, הסברים ואפילו זוויות צילום.
ירדנה, כזכור, עבדה במכולת של דוד במשך שנים ארוכות, את בריאותה למעשה, תרמה שם, ברכיה נדפקו, ולכן הוחלט
על החלפתה. בשנות העבודה הרבות למדה את כל רזי המקצוע של בעל המכולת, כמה עולה חלב אחד וכמה עולה קרטון,
מאיזה סוכן כדאי לקנות סיגריות ואצל אחר לא, ממי קונים בזול ומי יקרן, הכל היא ידעה וזה מה שעזר לנו.
למחרת פגישתי עם ירדנה החלה החוקרת רונית לקנות בחנות המכולת של דוד. ביום הראשון היה זה חלב וסיגריות, ביום
השני חלב ולחם, בשלישי חלב וביצים, ברביעי קצת נקניק ובחמישי קצת ממתקים. מדי יום הקפידה רונית להגיע עם
טרנינג מרופט, סנדלי אצבע ושיער מפוזר, כעבור שבועיים רצופים התחבבה על דוד ואפילו על העובדת, שני אלו
חשבו כי רונית סטודנטית למשחק, שעברה להתגורר בשכירות בבניין הסמוך למכולת.
כעבור שלושה שבועות, כבר הייתה חלק מהנוף של הקונים הקבועים במכולת, אז החל דוד להרגיש חופשי בחברתה,
הלחם והחלב לא הודפסו בקופה, הסיגריות גם כן, בהמשך גם הנקניק לא. רונית טרחה תמיד לשלם במזומן ובכסף
גדול, פעם בשטר של 100 ₪ ופעם בשטר של 200 ₪, כשדוד העיר על גודל השטר בשביל הלחם שעלה כמה שקלים,
תירצה רונית את השטר בשכר עבודתה כמלצרית במסעדה בתל אביב, מליל אמש והכל הפך לשגרתי.
כעבור חודש לערך, אחרי שרונית כבר ערכה קניות בסך כ- 2000 ₪, קראתי לירדנה למשרדי, זו הגיעה בלוויית
עו"ד מטעם נעמ"ת שהתנדבה לייצג אותה נגד בעלה. השתיים ישבו במשרדי וראו בקלטת הוידאו את דוד כשהוא
מקבל שטרות של 100 ו- 200 ₪ מדי יום ביומו, מכניס למגירה קטנה סמויה ולא מדפיס בקופה, ידעתי כי מס הכנסה
ישמח לראות את הקלטת הזו גם כן. עיניה של עוה"ד של ירדנה נצצו, "עכשיו", אמרה עוה"ד, "נראה לו מה זה
לשלם מזונות בסך 1000 ₪ על שתי בנות", ירדנה הזילה דמעות, כרגיל.
כעבור שבועיים לערך, הזמנתי את דוד למשרדי, עוה"ד של נעמ"ת ביקשה פגישה עימו וזה הסכים ובלי לדעת הגיע
למשרדי. כשנכנס למשרד החקירות ראיתי את החשש בעיניו, הרגעתי אותו, "שמע", אמרתי, "ברשותי ממצאים על
העלמות מס באלפי שקלים בחודש" והכנסתי את קלטת הוידאו למכשיר, דוד היה בהלם מוחלט, הסטודנטית למשחק
שהתחבבה עליו כל כך תיעדה מתוך תיק הפאוץ' שלה את כל הקניות, בכל פעם שפקדה את המכולת. דוד היה המום,
הוא החוויר וכל מה שיצא מפיו היה "ואני עוד חיפשתי את הסטודנטית הנחמדה, שבטח חולה ולכן לא הגיעה
כבר שלושה ימים לחנות, איזה טמבל אני". כעבור מספר משפטים קצרים נוספים, נפרדנו כידידים.
ירדנה התקשרה אלי כעבור חודש, "אל תשאל", אמרה, "איזה יופי, דוד משלם לי 6000 ₪ כל חודש וגם עזב את
הבית, אנחנו שוקדים עכשיו על הסכם גירושין סופי, איך שאני מרוצה, אין לך מושג". "יש לי", אמרתי, "יש לי",
וראיתי דרך הטלפון את האור שבעיניה ובעיני בנותיה.
"זבוב על הקיר" – חייו של חוקר פרטי "סודות" של חוקר פרטי אייל סברו – רז חקירות
הסיפור השבועי של החוקר הפרטי אייל סברו – רז חקירות. הסיפור השבועי הינו סיפור המבוסס על תיק חקירה אמיתי שטופל במשרד רז חקירות – אייל סברו החוקר הפרטי ועורך דין לענייני משפחה, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים. הסיפור הינו לשימוש אישי בלבד. אין להעתיקו או לפרסמו בכל אמצעי או בכל מקום אחר.