הסיפור השבועי – "מאמנת כושר" עו"ד אייל סברו חוקר פרטי – רז חקירות
היא ישבה למולי ואני הייתי בהלם… היא בשנות הארבעים המוקדמות ממש לחייה, הבקשה שלה הייתה מוזרה, הנסיבות היו "מעניינות",
בהתחלה התחילה ב… "אני רוצה למתקן במצלמה סמויה את סלון הדירה שלי"… "אין בעיה", אמרתי ושאלתי, "את גרה בדירה"…
"בטח", היא אמרה, "אני רוצה לתעד בדירה שלי בסלון, את מה שהולך להיות"… תוך כדי שאני לוגם מהאספרסו החזק שלי המשיכה,
"צריך להגיע אליי מישהו, ואני והוא 'נהיה' בסלון כשהמצלמה תצלם"… "את צוחקת עליי", אמרתי ולגמתי את השלוק האחרון מהר
מהמצופה, "לא", אמרה, "זה חוקי וזו זכותי ואני מוכנה לשלם לך על כך", "אז למה את לא שמה מצלמה גלויה ועושה את זה?"…
הקשתי עליה, "נו באמת אייל… ציפיתי ממך ליותר", אמרה וחייכה, "אני רוצה שרק אני ואתה נדע מזה ולא הוא"… "מי זה הוא?"
שאלתי, "הוא זה"… וסיפרה עליו. כשסיימה לספר עליו לא הופתעתי מהבקשה, זכרתי את הלקוחה שלי שהזמינה מעקב על עצמה,
וגם את זו שלפניה, עשיתי זאת כבר פעם פעמיים, ידעתי גם מה יקרה עם זה הלאה, אבל אף אחד לא שם אותי "כאיש המוסר"
של האנושות ולכן כל עוד הדבר עומד במבחן החוקיות ואין לי בעיה מוסרית איתו, אזי שאעשה אותו.
היא הייתה שחרחורת, 170 ס"מ, מבנה גוף חטוב מאוד, חזה שופע, טבעי (אם אתם מתעקשים) ועושה רושם שאין לה בעיה להפנות
תשומת לב של כל גבר בסביבה. כשחתמה על הזמנת העבודה שילמה והסתובבה לצאת מהחדר, הגנבתי מבט על ישבנה… החוטיני
נראה היטב על הטייטס השחור שלבשה, הישבנים שלה היו עסיסיים וחטובים, "את מתאמנת?" שאלתי, "אני מאמנת כושר!" ענתה לי,
"עכשיו הבנתי הכל", הוספתי ושנינו חייכנו, "ולא יזיק לך להתאמן קצת", אמרה תוך שהיא מצביעה על הכרס שלי… "תודה מתוקה,
גם אני אוהב אותך", עניתי, "אני אוהב ספורט… רק בערוץ 5", חייכתי ובלב אמרתי לעצמי, הצליחה להביך אותי אה… 1-0 לטובתה,
אבל אני לא נשאר חייב הרבה זמן!
באותו ערב ביקרתי בדירתה, דירה חדשה, אולי בשכירות, אולי לא, 4 חדרים, מעוצבת בסגנון הפנג שוואי, 3 מפלי מים קטנים ספרתי
בסלון, הדירה הייתה מצוחצחת, על הדלת היה רשום שמה בלבד, אימות סופי לזה שהיא בהחלט גרה לבד. כשיצאתי למרפסת השמש
שבקומה ה- 8 בה גרה, הבחנתי בנוף הירוק… "יפה פה", אמרתי, "מרגיע", היא אמרה, עשיתי סיבוב בסלון הבית, היא הסתובבה
סביבי, חולצת בטן שבקושי הצליחה להכיל את החזה הגדול שלה ומכנס קצר שנגמר בחצי ישבן, בכל פעם שהתכופפה, בלעתי את
הרוק שנתקע בגרוני… "נראה לי שהמכנס שלך אצלך מהבת מצווה", העזתי ואמרתי… (1-1) "תשתוק לפני שאסתובב פה כמו שאני
רגילה וזה אומר בלי כלום"… ועייני נפערו… "תעשי לי טובה", אמרתי, "יש לי לב חלש וחולשה לכל מיני דברים 'לא מובנים', אז תני
לי לסיים את ההתקנה ואז תשחקי אותה חוה עד שיגיע אדם"… אמרתי ומיד הבטתי לעבר התקרה (2-1 לטובתה)…
עבדתי שם כמעט שעתיים (בחיי שלא הארכתי את הזמן בכוונה) בסופם ארזתי את הכלים, הסולם ואת עצמי, כמובן לא לפני שוידאנו
יחדיו בחיבור למוניטור כי רואים את כל הסלון היטב, גם את הספה הדו מושבית וגם את התלת. בדרך למשרד שלי הרהרתי בה,
היא הייתה פגז לא נורמלי, מאהבת של גבר נשוי שכנראה הקדישה לו את השנים האחרונות, הוא מילא אותה בכספים ותשומת לב,
היא מילאה אותו בסקס ואהבה ועכשיו היא כנראה מרגישה שהוא בורח לה מבין הידיים והיא מכינה לו חביתה… מה זה חביתה,
אומלט שחבל על הזמן… הוא איש ציבור ידוע, מה זה ידוע…מאוד ידוע, בעל מסור (נגיד), אבא למופת וידוע כאיש עקרונות…
לא ידעתי על מי לרחם, עליה שלא הקימה משפחה בגללו, או עליו, שבמידה ומשהו "ישתבש" האומלט שלו יהיה "לא טעים בכלל".
עברו 48 שעות והיא התקשרה, אתה יכול לבוא לפרק הכל, עברה שעה והגעתי אליה, הפעם חיכתה לי בחולצת טי שרט גדולה
ממנה ב- 3 מידות שהגיעה לה כמעט עד הברכיים, בלי חזייה ושיער רטוב, ניכר כי דקות קודם יצאה מהמקלחת, ניגשתי למלאכה
ותוך דקות פירקתי את המצלמה שהוסלקה בתוך הלוסטרה שבסלון. הוצאתי את הווידאו שהוסתר בארונות המטבח ושלפתי את
קלטת הווידאו מתוכו, "קחי, יחד עם הווידאו שלי, המיוחד, תוכלי לראות"… אמרתי, היא שאלה אם אפשר להוריד את זה ל DVD,
השבתי בחיוך ואז היא ביקשה שאקח את זה, אכין את זה ואביא לה 2 עותקים. הרגשתי איך פתאום הפה מתייבש לי, אני אמנם
מעיז להביט מידי פעם בערוץ פלייבוי (יש כתבות כלכלה מעניינות) אבל מי יודע מה יש לי פה… "בסדר", אמרתי והבטחתי שזה
יהיה מוכן תוך 3 ימים, בלב ידעתי שתוך 3 דקות זה יהיה מוכן… נפרדתי ממנה בלחיצת יד ארוכה כשהחזה שלה מתנדנד ימין
ושמאל, כשהוא משוחרר מחזייה… ישבתי במשרדי, לחצתי play, הוא נכנס לסלון, הם התחבקו והתנשקו ארוכות, הוא השאיר
את שקיות הקניות שהביא עמו עליהם התנוססה תווית השופרסל, היא הפשיטה אותו מהז'קט ומהעניבה, גם מהמכנס, תוך כדי
פשטה את חולצתה… נהיה לי יבש בפה, לגמתי מכוס המים שעל שולחני… הם התיישבו בסלון הבית… בעצם נשכבו… לאחר
שהגיעו לעמוד 32 בקאמה סוטרה, הוא הצית סיגריה ונשכב עירום על השטיח שלה… היא נשכבה לידו…
למחרת נתתי לה את הדיסקים, היא נכנסה למשרדי עם עציץ קטן, "תודה", אמרתי, "לא היית צריכה", "זה בסדר", היא השיבה,
"אני מניחה שאני יכולה לסמוך עלייך שזה יישאר דיסקרטי", השבתי בחיוך ונפרדנו בלחיצת יד.
מאז עברו מספר חודשים שבהם לא שמעתי ממנה, מידי פעם חשבתי עליה… אבל לא יותר מדי, תמיד היה מתייבש לי הפה…
לא יודע למה. לפני 3 ימים התדפקה על דלת משרדי גברת נחמדה, תיק גירושין רגיל, "הבעל שלי הוא איש ציבור ידוע",
אמרה, "קיבלתי במעטפה עם שליח שדפק על דלת ביתי דיסק של בעלי מקיים יחסי מין עם גברת אחת, אני מעוניינת לבדוק
האם הקשר ביניהם היה חד פעמי כפי שהוא טוען או שמדובר בקשר ארוך טווח"… והגישה לי את הדיסק, הכנסתי אותו לכונן
המחשב… התייבש לי הפה… לאחר שהתעשתי אמרתי שאני מצטער ולא אוכל לקבל את התיק… היא הייתה בהלם.
הסברתי לה שאני נוהג כך במקרים שאני מכיר את האנשים, או שפעלתי עבורם או נגדם בעבר, ולכן לא אוכל לקבל את התיק…
היא ניסתה להבין מאיזו סיבה בדיוק אני לא מקבל את התיק במקרה שלה, התחמקתי מלענות… לאחר 10 דקות כשלא הצליחה,
מלאת אכזבה יצאה ממשרדי, ריחמתי עליה… ידעתי שתפנה למישהו אחר… ידעתי גם מי שלח לה את הדיסק…
אני יודע גם מה יקרה בקרוב…
"זבוב על הקיר" – חייו של חוקר פרטי "סודות" של חוקר פרטי אייל סברו – רז חקירות
הסיפור השבועי של החוקר הפרטי אייל סברו – רז חקירות. הסיפור השבועי הינו סיפור המבוסס על תיק חקירה אמיתי שטופל במשרד רז חקירות – אייל סברו החוקר הפרטי ועורך דין לענייני משפחה, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים. הסיפור הינו לשימוש אישי בלבד. אין להעתיקו או לפרסמו בכל אמצעי או בכל מקום אחר.