הסיפור השבועי – “מעמד הביניים” עו”ד אייל סברו חוקר פרטי – רז חקירות
היא הייתה בשנות ה- 40 המוקדמות לחייה, שיערה ארוך שחור, עיניי שקד חומות וחיוך שחושף טור שיניים לבן,
בוהק, חיוך שכיף לראות ב- 9 בבוקר, השעה שבה התיישבה מולי. “אתה מזמין לאספרסו, או שזה רק בסיפורים?”
שאלה, חייכתי חיוך גדול ומיד לחצתי על חימום המים במכונה שמימיני. פרטנרית לאספרסו, נו, כבר התחלה טובה בתיק.
שירן קראו לה, ואי אפשר היה להתעלם ממנה, היא הייתה בת גילי בערך, פגזית לא קטנה וסיפרה לי את סיפור חייה
מאז נישאה ליוסי, עובד חברת היי-טק. היו להם 3 ילדים, הגדול בן 16, הקטנה בת 10. יוסי והיא היו אחלה זוג לדבריה,
עד לפני 3 חודשים לערך, “פתאום החלתי לשים לב שהוא צמוד לטלפון שלו, נכנס איתו לשירותים, נכנס איתו למקלחת
אפילו, לא נותן לילדים שלו לשחק לו בטלפון. בהתחלה הערתי לו והוא ענה ‘פוחד שישברו’, אחר כך שמתי לב שהוא
ממש אובססיבי למכשיר. יום אחד כשנרדם הצצתי לו בטלפון, ראיתי שכל הודעות ה- SMS שלו מחוקות, אמרתי
לעצמי שזה לא הגיוני, שהרי סימסתי אני איתו באותו יום, מכאן התחלתי להבין שהוא מוחק הכל, כנראה שיש לו מה
להסתיר, תוסיף לזה שבזמן האחרון נהייה מזלזל נורא כלפיי, מדבר בשפה לא יפה, פתאום אני כלום ושום דבר,
אפס מאופס”, וכאן… החלה לדמוע. הגשתי לה את קופסת הטישו שמשמאלי, זו שמיועדת ללקוחותיי יותר מאשר
לי עצמי, והיא ניגבה את דמעותיה, “אני חושדת שיש לו מישהי”, אמרה, “אני בטוח שיש לו מישהי”, עניתי.
סיכמנו כי נתחיל מעקב ביום למחרת, היא שילמה, לחצה ידי בחמימות ונפרדנו, לא לפני שביקשתי ממנה לחייך,
וכשחייכה ידעתי שיהיה לי אחלה יום.
למחרת בבוקר התמקמנו בסמוך לביתם, שכונה חדשה בעיר שלי, מגדלים גבוהים והמון מכוניות חדשות בחניון.
הוא יצא מהבית בדיוק בשעה הנכונה, אלא שבמקום לנסוע לכיוון עבודתו, נסע לקופת חולים שבמרכז השכונה.
כעבור 45 דקות יצא משם והמשיך לעבודתו, קריית עתידים בתל אביב, תמיד מקום מעניין, אתה יכול לראות את
העשירים והיפים של ההיי-טק, כולם לבושים יפה ומחייכים, מעמד ביניים קלאסי, חייכתי להערה של קובי
העוקב שלי. סגרנו את היציאה מהבניין, ב- 13:30 הוא יצא להפסקת צהריים עם עוד 2 גברים ו- 3 נשים,
החבורה כולה נכנסה למסעדה מקומית, השקפתי עליהם מבחוץ, כשסיימו לאכול חזרו לעבודתם. בשעות הערב
המוקדמות חזר לביתו, ללא עצירות בדרך, ללא כלום.
עדכנתי את שירן ב- SMS כפי שסגרנו. “לא ידעתי על קופת החולים”, ענתה לי, “אבל אנחנו לא מתקשרים,
אז לא אשאל אותו מה יש לו”. סיכמנו על יום מעקב נוסף, למחרת, ואכן כך עשיתי.
למחרת בבוקר שוב המתנתי לו בסמוך לביתו. הוא יצא מהבית באותה שעה, גבר נאה היה יוסי, 185 מטר לערך,
מבנה גוף רזה, שיערו בלונדיני קצוץ ועיניו תכולות. הבחור נכנס לרכבו והחל בנסיעה. כשהחנה בחנייה של
קופת החולים, כבר הבנתי שאני חייב ללוות אותו. נתתי הוראה בקשר לקובי, שיכנס איתו. כעבור 10 דקות עדכן
אותי קובי כי יוסי ממתין בכניסה לחדרה של ד”ר כהן, רופאת משפחה, התחלתי לחשוד… מצד אחד… יכול להיות,
מצד שני… גם יכול להיות, השאלה היא, מה יכול להיות??? כשיצא משם כעבור חצי שעה, מחויך ונכנס לרכבו,
הבטן שלי אמרה לי שזה “היכול להיות” השני, זה אומר שיכול להיות שיש לו משהו עם הרופאה. היה מוקדם
לברר פרטים עליה, המשכתי איתו לעבודתו. שוב המתנה, שוב הבדיחה על “מעמד הביניים” ושוב היציאה
לארוחה ושוב חזרה הביתה. הפעם תוך כדי החזרה הביתה ביררתי טלפונית את שעות קבלת הקהל של
ד”ר כהן, כשהתחוור לי כי היא מקבלת גם בשעות הערב, השארתי את קובי שילווה אותו עד לביתו וחתכתי
אני לקופת החולים. רציתי לראות את הד”ר כהן הזו. דפקתי על דלתה, פתחתי ואמרתי, “סליחה…
איפה ד”ר זאב כהן יושב?”, היא ענתה לי שהיא לא יודעת, אבל הספקתי לראות שמדובר ברופאה צעירה,
חתיכה, עם “מרפסת” לא קטנה. הבנתי שאני בכיוון, עכשיו… רק סבלנות, ולמה סבלנות? כי אני נוהג
להסביר ללקוחותיי, כי בכל רומן מתנהל בתוך חדר יש כלל, תמיד יהיה מגע גם מחוץ לחדר, רק צריך
סבלנות!!! חייגתי לשירן, הסברתי לה את השתלשלות העניינים, סיפרתי לה על הביקור שלי בקופת
החולים, היא הייתה המומה שהוא שוב ביקר בקופה. הצעתי לה שתאמר לו שחברה שלה ראתה אותו
בבוקר בתור לרופאה, רק לבחון את תגובתו, “אם יספר שהגיע יום אחרי יום וייתן הסבר רציונלי…
נניח, אם ישקר זה יאמר ‘דרשני'”, אמרתי, והיא הסכימה איתי. בערב סימסה לי “בינגו”, הוא סיפר
שהיום רק הלך להביא מרשם למשהו… שיקר במצח נחושה ונהייה אדום, רשמה לי, ואני עשיתי
V על עוד תחושת בטן שלי שמוכיחה את עצמה.
ביקשתי ממנה לעצור מעקבים ולהודיע לי כשיגיד לה על איחור בעבודה או משהו חריג, ואם זה יקרה
ביום חמישי, זה בכלל יהיה טוב, היא הסכימה איתי. הטלפון ממנה לא אחר לבוא, עברו יומיים בדיוק,
יום חמישי הגיע והיא חייגה אליי בבוקר, “הוא טוען שבערב יאחר כי יש לו ערב מחלקה, אתה רוצה
לעקוב אחריו?”, שאלה, “בהחלט”, עניתי, “בהחלט רוצה”, והכנתי את קובי העוקב שלי לערב מעניין.
בערב המתנתי לו בסמוך למקום העבודה, כמה דקות לקח לי לאתר את הרכב בחניון הרכבים הגדול.
כשיצא מהבניין זיהיתי אותו בשנייה, התחלנו בנסיעה. יוסי נסע כמי שממהר, אצלי הייתה תחושה
שהולך להיות לו ערב נחמד וגם לי. בסך הכל כשאני מצליח בעבודה זו הצלחה של הלקוחות שלי,
קל יותר בבתי משפט ובבתי הדין. לא מזמן נכחתי בדיון של לקוחה שלי, סייעת בגן ילדים
שקיבלה את מלוא כתובתה מבעלה, בשל בגידתו שנתפסה על ידי, 555 אלף ₪. היא הייתה
מאושרת וגם אני.
יוסי נסע לכיוון עיר מגוריו, בדרך נכנס למושב ידוע, הדלקתי מיד את המצלמה, בסמוך לצרכנייה
היה חניון, שם המתינה לו אישה ברכב, הוא סימן משהו והיא הניעה ונסעה אחריו. לקח לי בדיוק
דקה להבחין שזו הרופאה שלנו, “בינגו”, אמרתי לקובי בקשר, “יש לנו בינגו”. השניים נכנסו
למתחם צימרים להשכרה לפי שעות. צילמנו אותם, כשיצאו מהרכבים התנשקו ארוכות,
זה כשלעצמו הספיק לי, אבל המתנו כרגיל עד שיסיימו להתנות אהבים. כעבור שעתיים וחצי
הם יצאו, ניכר כי הם ממהרים, שוב נפרדו בחיבוק ונשיקה ונסעו רכב אחר רכב לכיוון העיר הגדולה.
כשיוסי הגיע לביתו נפרדתי ממנו בצילום מהיר.
למחרת שירן ביקרה אותי, על כוס אספרסו ארוך הקרנתי לה על המחשב שלי את סרט המעקב של אמש.
הדמעות זלגו, אבל ניחמתי אותה, “לפעמים סוף הוא התחלה טובה יותר, נראה לי שבמקרה שלך בטוח
שתהייה התחלה טובה יותר”. היא חייכה תוך ניגוב דמעות, נפרדנו, מאז לא ראיתי אותה, אבל אני בטוח שיוסי הפסיד.
[/fusion_builder_column_inner]
“זבוב על הקיר” – חייו של חוקר פרטי “סודות” של חוקר פרטי אייל סברו – רז חקירות
הסיפור השבועי של החוקר הפרטי אייל סברו – רז חקירות. הסיפור השבועי הינו סיפור המבוסס על תיק חקירה אמיתי שטופל במשרד רז חקירות – אייל סברו החוקר הפרטי ועורך דין לענייני משפחה, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע”מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים. הסיפור הינו לשימוש אישי בלבד. אין להעתיקו או לפרסמו בכל אמצעי או בכל מקום אחר.
[/fusion_builder_column_inner]
“זבוב על הקיר” – חייו של חוקר פרטי “סודות” של חוקר פרטי אייל סברו – רז חקירות
