הסיפור השבועי -בדיקת האזנה עו”ד אייל סברו חוקר פרטי – רז חקירות
כשאסף השתחרר מהצבא הוא נסע למזרח. שלוש שנים טייל על הרים, מכר תמונות, שמר על אנשים מכובדים.
כשנשבר לו, חזר לישראל עם כיסים תפוחים בירוקים.כשראה מודעה בעיתון על מכירת הסטיקייה הקטנה
הוותיקה בעיר מגוריו, לא חשב פעמיים. הוא נפגש עם הבעלים, קשיש נחמד, ותוך שעה סיכמו את התנאים
ולחצו ידיים.כעבור חודש עבר המקום לבעלותו הפרטית.חלק מהפועלים נשארו לעבוד במקום, אך עם
השנים התחלפו כולם.האוכל בסטיקייה היה טוב. אסף לא חסך במוצרים איכותיים, השירות היה טוב
והמקום התנהל כמו במשטר צבאי. אולי בגלל זה פרחה המסעדה.מעת לעת סעדתי שם ואסף הפך לידיד שמדי
פעם יושב עמי לשיחות ארוכות על כוס יין.כשסיפר לי שגונבים ממנו התפלאתי קצת. “אותך גונבים? את
אסף המתוחכם?”. אכן הוא היה כזה.”תאמין לי, אני לא יודע איך”, אמר, וסיפר על הגניבה.
זה היה פשוט. מדי פעם היו חסרות כמויות לא מבוטלות של בשר. אסף התקין מצלמות סמויות (לא אצלי),
ניסה להפעיל לחץ על העובדים אבל זה לא עזר. הבשר המשיך להיעלם. לא באופן עקבי ולא באופן מדוד,
מה שהקשה מאוד על תפיסת הגנב.החלטתי שרק שמירה על המקום מרגע הסגירה עד לרגע הפתיחה
תיתן לי קצה חוט.”שמע אייל, אם אתה תופס אותו, אני משלם לך שכר טרחה וגם תקבל ארוחת צהריים
יום יום במשך חודש”, הוא חייך.”אני אסתפק בשכר טרחה”, חייכתי בחזרה.
כבר באותו לילה עברתי על רשימת העובדים. על חלק עשיתי איקס גדול ליד השם, שמשמעותו “לא הגנב”,
על השאר סימנתי כוכבית, כלומר, “סיכוי יותר מסביר שהוא גנב”.
בלילה למחרת ישבתי ברכב התצפית סמוך למסעדה וחיכיתי ליציאת העובדים. כשהאחרון בהם עזב
את המקום נדרכתי. מזגתי קפה והמתנתי לגנב.לא היה לי מזל והלילה עבר ללא כל אירוע.
למחרת אישר לי אסף שלא הייתה כל גניבה אמש.ביומיים לאחר מכן ישבו עוקביי במקום. גם אצלם
לא היה אירוע חריג ולמחרת קיבלתי אישור שלא הייתה גניבה.יתכן שהסיבה לכך שהגניבות נפסקו היא
שהגנב יודע עלי?החלטתי להמתין בסבלנות. אולי הוא עוד יבוא.
אבל עברו ארבעה ימים של משמרות ותצפיות נוספות ודבר לא קרה.תחקרתי את אסף בעניין הדיסקרטיות.
האם סיפר למישהו? האם שיתף מישהו בכוונתו להזמין חוקר? אבל הוא התעקש שאף אחד לא יודע.
אסף הוא בחור אינטליגנטי וידעתי שאם אמר ששמר על דיסקרטיות, כך נהג. לכן העדפתי לחשוב
שהגנב בחופשה… והחלטתי להמשיך במשמרות הלילה. מתישהו זה חייב לקרות.כשעבר שבוע נוסף ולא
קרה מאום זה כבר היה מעצבן מאד.קפצתי לאכול צהריים אצל אסף ותוך כדי שאלתי אותו מספר שאלות,
בין היתר שאלתי באיזה טלפון דיבר כשמסר לי פרטים בקשר לחקירה.אסף הצביע על הטלפון של המסעדה.
באותו לילה הגעתי למסעדה עם אסף מצויד במזוודת בדיקת ההאזנה שלי. לקח לי בדיוק עשר דקות
לגלות את משדר הטלפון המחובר לקו.מישהו האזין לאסף.אסף רתח מכעס. חישבתי שאם יממש את
כל איומיו יישב לפחות 80 שנה בכלא. הייתי חייב להרגיעו.הסברתי לו את דרך הפעולה שלי שהייתה קצת
שונה משלו. העדפתי את התחבולות על דרך הכוח, ואסף, למרות שהיה מחומם לאללה, הסכים עמי.
למחרת בבוקר קיבלתי טלפון מאסף. “שמע אייל, חשבתי על זה. בוא נרד מהכל”.”מה קרה?”
“אין לי כבר כסף לזה. וחוץ מזה לא יוצא מזה כלום”.”מה אני אגיד לך אסף, חבל. אבל אתה הלקוח ואתה קובע”.
השיחה הסתיימה.כעבור שעה לערך יצא אסף מהמסעדה והודיע לעובדיו שהוא אינו חש בטוב
ויתראה עמם למחרת היום.באותו לילה הגעתי למסעדה ביחד עם אסף ושני עובדים שלי. התמקמנו ברכב
וואן גדול עם חלונות כהים, והמתנו סמוך לדלת המסעדה.המסעדה נסגרה מעט אחר חצות. אחרון
העובדים יצא ממנה. אחראי המשמרת קיפל את הקופה ונעל את הדלתות.הבטתי באסף. הוא היה דרוך ומתוח.
הפגתי את המתח בבדיחה טובה וקפה מהתרמוס הוותיק שלי.עברה שעה בדיוק ורכב מוכר הגיע למסעדה.
מתוכו יצאו שני גברים. האחד מלצר במסעדה והשני עובד מטבח וותיק. השניים סרקו היטב את האזור
וכשלא ראו רכב מוכר מיהרו לפתח המסעדה ונבלעו בפנים.אסף היה בהלם גמור.
עברו דקות קצרות והשניים יצאו וידיהם עמוסות בשר וכל טוב. שתיים-שלוש נגלות והרכב החל לנסוע.
כמובן שעוקביי תיעדו הכל.הרכב נסע עשרות מטרים לפנינו ונעצר סמוך למסעדת פועלים באזור התעשייה הסמוך.
גבר שמן יצא לעבר השניים מחויך. תוך דקות אסף את הבשר, שלף שטרות כסף מכיסו ושלשל לידיהם.
הכל תועד.כן, העובדים של אסף גנבו ממנו בשר ומכרו אותו למסעדת הפועלים במחיר נמוך ומשתלם.
השניים נסעו לכיוון ביתו של אחד מהם, שירד ונפרד מחברו.כעבור שני רחובות נוספים החלטנו לפעול.
“סגרנו” את רכבו של העובד, שלפנו אותו המום מרכבו והכנסנו אותו לרכב.את שהיה בפנים אחסוך מכם,
לטובת כולנו.לבסוף העובד סיפר בפני המצלמה על הכל. כמה זמן זה נמשך, כמה בשר נגנב, כמה כסף עשו
וכמה קל היה להתקין האזנה לטלפון של המסעדה כדי לשמוע אם אסף חושד במשהו.הוא סיפר שכאשר גילו השניים
שאסף שכר את שירותיי, החליטו להפסיק את הפעילות ואחר כך כשהכל “בוטל”, המשיכו כרגיל.
לפנות בוקר דפקו שוטרי הסיור על דלת ביתו של העובד השני וגם הוא נעצר. בתום מעצר של 24 שעות
שפכו השניים אור אחד על השני והפלילו זה את זה.כשהורשעו כעבור חודשיים, נתבעו גם בתביעה אזרחית על-ידי אסף.
בקרוב יינתן פסק דין שכנראה יחייב אותם בסכום עתק שעליהם להחזיר לאסף.אסף שירת אותי כל אותו חודש כשבאתי
אליו לאכול ארוחות צהריים.אבל לשלם… שילמתי.
חפשו אותנו ב- ועשו לנו לייק אם אהבתם את הסיפור.
את ספרו של אייל סברו “זבוב על הקיר”, ניתן לרכוש בטלפון 03-9566060.
הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד “רז חקירות” בראשל”צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע”מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.
לתגובות: eyal@raz-pi.co.il