הסיפור השבועי – "נעליים גונבים מהר" עו"ד אייל סברו חוקר פרטי – רז חקירות

 

המשלוח הקרוב עמד להגיע בעוד שלושה ימים, 5,000 קרטוני נעליים מהונג קונג. בעלי המפעל היו בטוחים כי הגנב יכה

בשנית וביקשו למנוע זאת. בדקתי את מערך המצלמות במפעל, העבודה בוצעה כראוי למעט שתי מצלמות נוספות, אותן

ביקשתי להוסיף במקום מסוים בתוך המחסן, עכשיו נותר רק להמתין למשלוח. בערב המשלוח נדדה שנתי.

למחרת בבוקר טלפנתי לבעל המפעל ונתבשרתי שהכל בסדר, למרות זאת לא נרגעתי וצדקתי.

עברו שלושה ימים וגילינו שבתוך 50 קרטונים לא היו בכלל נעליים, כשהעליתי את הסברה כי נשלחו כך צחקו סביבי,

"פה הבעיה", קבעו "ולא בהונג קונג" וכנראה שידעו על מה דיברו.

באחד מימי החורף הקרים אשתקד, באישון לילה ביקרתי יחד עם הקב"ט דני במפעל גדול לנעליים באיזור הצפון. בעל

המפעל שמע על מעללי מכבר וביקש את עזרתי, "בכל פעם כשמגיע משלוח נעליים גדול נעלמים לי המון זוגות נעליים",

אמר "אינני מצליח למצוא את הגנב, אפילו המצלמות לא עוזרות", טען באוזניי.

לפגישות בינינו ימים קודם לאותו לילה היה שותף גם דני הקב"ט, יד ימינו של בעל המפעל, ועכשיו באמצע הלילה

כשגשם זלעפות מכה בחוץ, הראה לי דני את המפעל פינה אחרי פינה וביקש גם הוא את עזרתי. הגנב, מסתבר,

ידע בדיוק את רזי העבודה, פעם נתן לדני למצוא 50 קרטוני נעליים ריקים מתוכן בשבוע לאחר הגעת המשלוח,

פעם אסף את הנעליים מתוך פח אשפה כאילו זרק פסולת, ובכל הפעמים הצליח להתחמק. גם בדיקות הפוליגרף

התקופתיות אותן הנהיג דני בקרב עובדיו, לא עזרו לו למצוא את הגנב, דני ובעל המפעל הרגישו חסרי אונים.

המשלוח הבא היה אמור להגיע בעוד שבועיים. בימים שלאחר הגניבה עסקתי בקורות חייהם של כל עובדי המפעל

מהקטן ועד הגדול, סימנתי כמה מהם, עברתי גם על מצבם הסוציו אקונומי של העובדים.

לאחר בדיקות נוספות ביצעתי הצלבות מידע בין רשימותיי וסימנתי ארבעה אנשים, אחד מהם ירד מהרשימה כי שהה

בחופשת מחלה ביום הגניבה האחרון, שלושת הנוספים היו כעת תחת פיקוחי.

יומיים לפני מועד המשלוח הבא המתנתי לבעל המפעל בסמוך לביתו באחד הקיבוצים הסמוכים למפעל, זה היה המום

ומופתע מעצם היותי שם. על כוס קפה בביתו הסברתי לו את התכנית שלי. לא אהבתי את הדרך הארוכה מהצפון לביתי

ולכן נחוש הייתי לסגור פרשייה זו בהקדם.

בלילה שלפני הגעת המשלוח הנוסף יצאתי עם שני טכנאים לצפון. את פנינו במפעל באישון לילה קיבל הפעם בעל

המפעל, עבדנו במפעל כשעתיים לערך שבסיומם מיהרתי לבית מלון סמוך. 24 השעות הקרובות היו גורליות.

ישבתי בבוקר שלמחרת בלובי המלון וניהלתי את משרדי. אחר הצהריים מיהרתי למפעל ופגשתי בדני הקב"ט ובבעל

המפעל. הכל תקין? שאלתי, השניים השיבו בחיוב, הגנב טרם הכה. אכלנו צהרים יחדיו, ונפרדנו שוב.

למחרת בבוקר כבר התחלתי מתגעגע לבן שלי ולכן מיהרתי למפעל בשנית. את פני קיבל דני חיוור כביום היוולדו,

"לא תאמין אייל, לא תאמין, חסרים 50 קרטוני נעליים". ביקשתי מדני ללוות אותי לחדר הבקרה בו היו מכשירי הוידאו,

ישבתי עמו על קלטות הוידאו אחת לאחת במשך 5 שעות ברציפות. למעט תקלת חשמל קטנה הכל היה תקין. תקין?!

תקלת החשמל הייתה יזומה וידעתי זאת מראש. ביקשתי מדני לקרוא לבעל המפעל ולהתלוות אלינו. ניגשנו יחדיו לפינה

נסתרת במחסן, מהתקרה האקוסטית שלפתי שני מכשירי וידאו קטנים ומשוכללים שהיו מחוברים למצבר נייד.

הסתכלתי על בעל המפעל וזה הביט בי, יחדיו הסתכלנו על דני שהביט ברצפה. הרצנו את הקלטות אחורנית ובשעה בה

הייתה הפסקת חשמל קטנה במפעל, במכשירי הוידאו אצלי משום מה הכל עבד כמו שצריך. מה שהיה שם זה סרט

קצר בו נראה דני נכנס למפעל בשעה 02:00 לפנות בוקר וניגש מייד לארון החשמל, תוך שניות נפלה עלטה במפעל,

אבל לא במצלמות האינפרא המיוחדות שהתקנתי ערב לפני הגעת המשלוח. בקלטות נראה דני בבירור מגיע עם בנו

בן ה- 17 ומעמיס 50 קרטוני נעליים על הג'יפ, חוזר לארון החשמל, מסדר משהו בחדר הוידאו (מחזיר את הקלטות

30 שניות אחורה שלא יראה), נכנס למפעל כרגיל ונעלם. נכנסנו כולנו לחדר המנכ"ל, דני היה נסער והביט בי בבושת

פנים, "איך ידעת?", שאל, פשוט מאוד, עניתי, בחקירות שערכתי ועליהן לא ידעת, הוברר לי כי בשנה האחרונה קנית

לאישתך רכב ב- 150,000 ₪, כיסית את כל חובותיך הישנים ואפילו סגרת פק"מ קטן, קצת לא אופייני, הוספתי

בעקיצה, למי שאישתו עקרת בית והא משתכר 5,000 ₪ בחודש, אתה לא חושב. חוץ מזה, בכל פעם שהייתה גניבה

הייתה גם הפסקת חשמל קטנה, בעל המפעל לא שם לב אבל אני כן.

דני חייך חיוך של מי שנתפס למרות שחשב שלא ייתפס לעולם. בדיון מהיר שערכנו ובו הובררה לדני חומרת מעשיו

מבחינה פלילית ואזרחית, חתם האחרון על הסכם פיצוי מסודר, בשלב מסוים נשארתי עם בעל המפעל לבד,

"אתה יודע" אמר לי, "הכי כואב לי שהוא גיסי, איך אסביר זאת עכשיו לרעייתי, שהוא אחיה". הפעם הייתי אני נבוך.

 

https://www.facebook.com/eyal.sabro

רוצים לקבל את הסיפור השבועי בכל שבוע מאת החוקר הפרטי אייל סברו? הצטרפו לרז חקירות בפייסבוק!
להזמנת הספרים: "סודות" של החוקר הפרטי ו"זבוב על הקיר" – חייו של החוקר הפרטי מאת החוקר הפרטי אייל סברו רז חקירות לקטעי וידאו של אייל סברו החוקר הפרטי – רז חקירות היכנסו.